קרדן רכב בע"מ נ' אמיתי מילכגרוב

פסק דין

תביעת שיבוב בגין נזקים שנגרמו לרכב בתאונת דרכים.

אין מחלוקת כי רכב הנתבעת פגע ברכב התובעת.

לטענת הנתבעת, לאחר שקיבלה דרישת תשלום מב"כ התובעת, היא פנתה למשרדו וסיכמה עם הפקידה שלו בשם הילה, שהיא תשלם את עלות תיקון הנזק בסך 675 ₪ בתוספת שכ"ט השמאי בסך 250 ₪; בעקבות סיכום זה היא מסרה לפקידה הילה את מספר כרטיס האשראי שלה לצורך ביצוע התשלום וביקשה ממנה להעביר אליה אישור בדבר הסיכום שנעשה בין הצדדים; רק כעבור 5 ימים היא קיבלה אישור זה, אשר צורף לכתב הגנתה; ואולם, להפתעתה, מספר חודשים לאחר מכן, היא קיבלה את כתב התביעה נשוא דיוננו; בעקבות כך היא פנתה אל משרד ב"כ התובעת, על מנת לברר את פשר הענין, שם הוסבר לה כי הסכום לא שולם בפועל; לאחר בירור שערכה, מצאה כי הסכום אכן לא נגבה דרך כרטיס האשראי שלה; היא הסבירה לב"כ התובעת כי הדבר נבע מטעות של הפקידה הילה, אשר כנראה לא העבירה את החיוב לחברת האשראי שלה.

מנגד נטען על ידי הנתבעת כי התובעת לא עמדה בסיכום משום שהתשלום שסוכם לא שולם בפועל.

לאחר שנתתי את דעתי לטענות הצדדים, ולמכלול החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

התובעת העידה לפניי; במהלך עדותה היא חזרה על גירסתה, ועדותה עשתה עלי רושם מהימן ומשכנע.

מכתב האישור שהועבר לנתבעת ע"י משרד ב"כ התובעת מיום 24/1/2011, ואשר צורך לכתב ההגנה, מחזקת את גרסתה של הנתבעת, שכן מכתב זה מחזק את דבריה של הנתבעת, שלפיהם היא ביקשה ועמדה על כך שתקבל אישור בכתב על הסיכום אליו הגיעו הצדדים; כמו כן, נרשם במכתב כי החיוב יבוצע בכרטיס אשראי, דבר שאף הוא מחזק את עדותה של הנתבעת שלפיה סוכם כי התשלום יבוצע באמצעות כרטיס אשראי שהיא מסרה את פרטיו לפקידה הילה.

התובעת לא דאגה להביא לעדות מטעמה את הפקידה הילה, אשר היתה צד לסיכום שנעשה מול הנתבעת; כידוע, על פי הפסיקה, מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה או עדות שהיא לטובתו, אשר לפי השכל הישר, עשויה לתרום לגילוי האמת, ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו ואין לו הסבר סביר למחדלו, ניתן להסיק שאילו הביא אותה ראיה, היתה פועלת נגדו. ראו: ע"א 465/88 בנק למימון וסחר נ' מתיתיהו, פד"י מ"ה (4) 651, 658; ע"א 55/89 קופל נ' טל קר, פד"י מד(4) 595, 602; ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' רוזנברג ואח', פד"י מז(2), 605, 614.

לנוכח האמור, אני מקבל את גירסתה של הנתבעת, שלפיה היא הגיעה להסכם עם התובעת, באמצעות בא כוחה, שלפיו היא שילמה את חובה כלפיה בגין התביעה נשוא דיוננו בחודש ינואר 2011, ולפיכך מוצתה עילת התביעה ולא היה מקום להגיש תביעה זו נגדה.

לנוכח האמור, התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.

ניתן היום, י"ג שבט תשע"ב, 06 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: